לדעת הספרדים, המברכים על אכילת מצה שלא בפסח "מיני מזונות", מה הסיבה לכך? הלא גם אם מצה נחשבת "לחם עוני", היא בכל זאת לחם? מה גם שלא ראינו שוני בהגדרת "לחם", שכל שעשוי מחמשת מיני דגן, נילוש במים ונאפה בתנור, קרוי לחם, במה נבדל המצה?

כיון שהיא נחשבת כפת הבאה בכיסנין שמרן המחבר בשו"ע (ס' קסח ס"ו) פסק שמברכים עליה מזונות, עיין בשו"ת יחוה דעת ח"ג (סי' י"ב) ותמצא שם תשובה לכל שאלותיך.