א. האם מותר להניח דבר לח בשבת עצמה על פלטה כבויה שמתוכננת להדלק כעבור זמן מסויים? האם זה דומה להיתר המובא בהנחת תבשילים בתנור בית החורף כאשר השפחה תדליק מאוחר יותר או יש הבדל? ב. מהי הגדרת דבר לח? צריך שרובו יהיה לח? איך ניתן למדוד זאת? השאלות הם ע"פ הפסיקה הספרדית. כמ"כ אשמח לקבל מקורות בהם אוכל לעיין.

א. בדין זה היה נראה לעניות דעתי שיש מקום להקל בזה בעת הצורך, כיון שמיירי במבושל כבר, שממילא ישנם הרבה ראשונים שמתירים זאת, כיון דס"ל שאין בישול אחר בישול בלח, ובשאלתך הרי המניח לא עשה כלום כי בעת שהניח התבשיל לא היה חשמל, ויש לי עוד טעמים להקל בזה אלא כיון שהרבה אחרונים מחמירים בזה לכן יש מקום להחמיר. ועיין היטב בשו"ת ציץ אילעזר ח"ג סימן יח. ועיין גם בספר ילקוט יוסף ח"ד כרך ג' (עמ' רלג ועמ' רלד). ב. בקביעת לח ויבש לענין שבת הולכים אחר הרוב, ואפשר לראות בעין ממה מורכב רוב התבשיל (ולעניות דעתי גם במקום ספק יש להקל), עיין בשו"ת יחוה דעת ח"ב סימן מ"ה ובספר ילקוט יוסף ח"ד כרך ג' (עמ' רי).