שאלתי מתייחסת לחבישת כיפה. א. היכן כתוב שחייבים בכיסוי ראש? ב. האם יש כללים לכך בהלכה? ג. האם יש הבדל בין סוגי הכיפה?

המקור לכך הוא הגמ' במסכת שבת דף קיח שכתוב על אחד מן התנאים שאמר שלא הלך בגילוי ראש יותר מד' אמות. והבית יוסף בס' מ"ו כתב שפירוש ברכת "עוטר ישראל בתפארה", שנאמרת בבוקר, היא על כך שאין אנו הולכים בגילוי ראש. נכון שהיו קהילות בארצות המזרח שלא הקפידו על כך וסברו שלמרות שודאי שיש בכך מידת חסידות אולם מצד עיקר הדין לא חייבים. ונחלקו בכך הפוסקים הספרדיים האם יש חיוב ללכת עם כיפה. [יחווה דעת (ח"ד, ס"א) כתב שהוי מידת חסידות והרב משאש (או"ח ס' לג) כתב שחייבים מצד הדין] ובשעת הזכרת דברים שבקדושה לפי כולם חייבים מצד הדין. אולם כבר נהגו כאן בארץ ישראל ללכת עם כיפה גם שלא בעת הזכרת דברים שבקדושה, וקיבלו עליהם מידת חסידות זו. ואולי זו מעלתה של ארץ ישראל שמשום קדושתה גוברת היראת שמים וכביטוי לכך נהגו כאן בארץ ישראל ללכת עם כיסוי ראש כביטוי ליראת שמים. אולם לפי הפוסקים האשכנזים מוסכם שהוי חיוב מצד הדין. וכך מובאים הדברים בשולחן ערוך (ס' ב'): "ולא ילך ד' אמות הגילוי ראש. ושם במשנה ברורה בסעיף יא כתב בשם הט"ז דבזמננו הוי איסור גמור מדינא להיות בגילוי ראש אפילו יושב בביתו. והטעם שכתב הט"ז הוא מצד מה שלא להידמות לגויים. הלבוש היהודי הוא כיפה. אם כן עיקר הדין הוא שלא ללכת ד' אמות ללא כיפה, והוסיפו שלא לשהות במקום כדי הילוך ד' אמות. לכיסוי ראש זה אין דינים מאיזה חומר יהיה. ואדם לא יכול לשים את ידו על ראשו ככיסוי ראש אולם יד של מישהו אחר נחשב ככיסוי. אין דין לגבי גודל הכיפה אולם יש שאמרו שצריך שתהיה כיפה ניכרת, כלומר, שמכל צד שמסתכלים על האדם יראה שיש לו כיפה.