אבקש את עזרתך בעניין דיבורים בטלים בחול, ביו"ט ובסעודה. ביום חול כמעט ואף פעם אני לא שומע שמדברים על דברים ענייניים, על התורה או על דברים חשובים בחיים, אלא אני תמיד מוצא את עצמי שומע דברים שאין בהם עניין כמו טלוויזיה, כמו על יחס לא כשר עם בנות, רכילויות ועוד דברים שאין בהם עניין כלל ואין להם חשיבות. בשבת אני שומע דברי תורה בבני עקיבא, אבל אחרי הפעולה כשחוזרים לדבר עם החברים - שוב לרוב מדברים על דברים שאין להם חשיבות, דברי שחוק ורכילות. והגרוע ביותר זה שבסעודת שבת המשפחה שלי כל הזמן רק מרכלת, על כל אדם ובלי הפסקה, עוברים מרכילות לרכילות, ואין כלל דברי תורה על השולחן (וזה גם נגד מה שהמשנה אמרה במסכת אבות פרק שלישי משנה ג’: "שלושה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים וגו’") בדר"כ היחס שלי לשיחות אלה הוא שתיקה, אני פשוט עומד בצד ולא אומר כלום. אני כמעט תמיד מצוייד בדבר תורה, אך לצערי עוד לא יצא לי להשמיע דבר תורה בשיחות, אני לא מצליח למשל לפתוח שיחה על קושיה כלשהי בפרשת שבוע, או על דברים חשובים כמו התיישבות בארץ ישראל, על עם ישראל וכו’.. אני לא מצליח לעשות זאת כי אני לא ממש מנסה, אני פשוט לא יודע איך. אני אדם מאוד ביישן ולרוב לא משמיע את עצמי בשיחות ולכן גם קשה לי לפתוח שיחה עם יותר מאדם אחד (בדו-שיח אני כן מצליח לפעמים להכניס לשיחה דברי תורה, אבל ברב שיח אני פשוט מתבייש לקום ולהתחיל שיחה משמעותית.) ועכשיו לשאלתי: איך אני יכול לגרום לכך שבשיחה יהיו דברים בעלי משמעות ולא דברים בטלים? איך אוכל להכניס לשיחה דברי תורה? איך אני מתחיל לדבר על דברים חשובים עם אנשים? נ.ב - אני בן 14.

אני בטוח שתוכל למצוא חברים או אנשים שגם הם מתעניינים באותם דברים שמענינים אותך. אבל לא זה העיקר, העיקר הוא אתה. וככל שתשמור על מחשבתך שתהיה מרוכזת בתורה ובדברים בעלי ערך - תצליח .