א. משה רבנו שהיה גדול הנביאים איך הוא נתן לעם לחטוא והרי הוא ידע מה יקרה להם בסוף? ואיך הוא עצמו חטא? ב. התורה היא תורת חיים. איפה נאמר זאת במפורש בתורה שבכל דור נוספות מצוות והלכות. ג. האם הסמכות של גדולי הדור והחכמים בדורנו לפסוק הלכה זה מהפסוק "ועלית אל השופט אשר יהיה בימים ההם.. ועשית ככל אשר יורוך" ? תודה רבה!תזכו להגדיל תורה ולהאדירה!

א. משה לא נתן לאף אחד לחטוא. החוטאים חטאו בבחירתם ומשה הוכיחם. משה עצמו חטא בחטא אחד בשוגג, במי מריבה. ואמרו על זה בבדיחה: משה רבינו עשה טעות אחת והמפרשים עשו מזה 12 חטאים, זה אומר שחטא בזה וזה אומר שחטא בחטא אחר. לא פשוט לדעת מה בדיוק היתה הטעות אצל משה אבל כבר נאמר כי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אך הגדלות היא לתקן ולא לחזור על הטעות. ב. להיפך, כתוב בסוף פרשת בר מצווה "אלה המצוות" ודורשים שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. אסור לנו להוסיף או לשנות שום דבר מהתורה, יש תרי"ג מצוות וזהו. יש דבר אחר, חכמים עושים סייג לתורה - "ועשיתם משמרת למשמרתי", כמו לדוגמא שגזרו חכמים על מוקצה, למרות שמהתורה מותר, כדי שלא יבוא לעשות בזה מלאכה או להוציא לרה"ר. אנשי כנסת הגדולה תיקנו את רוב התקנות והמנהגים של עם ישראל כדי שאדם לא יפגע במצוות התורה אבל ח"ו להוסיף מצוות, התורה היא נצחית ולא משתנה. הרמב"ם מונה זאת ב-13 עיקרים.