שאלה: בשעה טובה התחתנתי לפני זמן קצר ובשנה הבאה אני מתכוונת ללמוד אי"ה הוראה. התכנון המקורי היה ללמוד וללמד מקצועות קודש אך בעקבות הצורך לפרנס בית (בעלי, ב"ה, הינו תלמיד חכם הלומד בישיבה כל היום) חשבתי ללמד אנגלית (יש לי את השפה מהבית). ידוע שזה מקצוע מבוקש יותר שקל למצוא בו עבודה מכניסה יחסית. הבעיה היא שאני לא רואה ערך גדול בלימוד האנגלית, שהיא שפה טמאה, ושברור לי שארגיש הרבה יותר הנאה דווקא ממקצועות הקודש. האם מורה לא חייבת להרגיש שהמקצוע שהיא מלמדת הינו בעל חשיבות? האם לעשות את מה שנראה נדרש או את מה שנראה רצוי?
תשובה: האנגלית אינה שפה טמאה, היא שפה של חול ואין בה קדושה. היות ויש חשיבות ללמוד האנגלית כמו כל מקצוע שמשרת את האדם, אמנם אין זה כלימוד של קודש אלא שאר המקצועות הם כרקחות וטבחות, אבל כיון שצריך אותם יש ללמדם מתוך ענין. ואדרבא מורה שמלמדת אנגלית ומכניסה בלמוד נושאים של קדושה ויראת שמים זה משפיע על הלומדים יותר מהמורים ללמודי קודש.
גירסת הדפסה
שלח לחבר