בעלי ואני במצב כלכלי לא כל כך טוב. בעלי מרוויח כ-4000 ש"ח בחודש, ואני רוצה ומקווה להתחיל לימודים בעז"ה במכללה בשילוב עם מדרשה (כך שהתשלום גדול יותר, מכיוון שהוא לשני מוסדות), וקצת קשה לחסוך כסף מהסכום הנ"ל. האם עדיין צריך לתת מעשר, או שאפשר להשתמש בכסף הזה כחיסכון ללימודיי במכללה ובמדרשה? (יש לציין שההתלבטות גדולה אם ללמוד במדרשה, או לוותר וללמוד רק לימודים אקדמיים בשל חוסר תקציב) שאלה נוספת- בלא ידיעת בעלי. הוא די בטוח שאנחנו לא צריכים לתרום כרגע, שרק מי שיש לו "פלוס בבנק" יכול לתרום, וכשיהיה לנו, נתרום. האם אני צריכה לתרום בכל זאת? בלא ידיעתו? הרי זה כסף שהוא עמל עליו, לא אני, ואני בכל זאת מרגישה שמחובתי להפריש מעשר מכסף זה. ניסיתי לדבר איתו על זה הרבה, מאז שהתחתנו (כחצי שנה) והוא ממש כועס לפעמים, כי אין לנו הרבה כסף ואני לא מועילה בזה אבל כביכול דורשת שנתרום. מה לעשות?

בודאי שאסור לך לתרום שלא בהסכמת בעלך. אתם בתקופה זו לא חייבים לתת מעשר כספים. מעבר לכך אתם יכולים בשנים האלו לכתוב כמה אתם צוברים חוב לצדקה ובעזרת ה' בשנים הבאות כשירווח לכם, בעזרת ה', תתחילו לפרוע את חובכם. בכל אופן, זו מידת חסידות שבמצב שלכם תתנו מעשר לצדקה. ודאי שאת לא יכולה לכפות על בעלך לקיים מידת חסידות. בכל אופן, כדאי שסכום קטן כן תתנו לצדקה באופן קבוע. כוונתי הוראת קבע של חמישים שקל למשל לישיבה. אם את הולכת למדרשה ניתן לקזז את התשלום למדרשה מהצדקה. לגבי עצם ההחלטה האם ללכת למדרשה, זה תלוי בצורך הרוחני שלך. אם אין לך צורך חזק וזה רק בשביל הרחבת הדעת יתכן שכדאי לוותר על כך אולם אם את מרגישה שאת צריכה עדיין עוד התחזקות בבניין הרוחני שלך כדאי להשקיע מאמץ.