אני כעת יוצאת לשידוך עם בחור חביב שקשה לי לערוך עליו דיאגנוזה ברורה, בפרט ברמתו הרוחנית. שמירת עיניים הוא קריטריון חשוב מאוד עבורי בבואי להגדיר יראת שמיים של בחור. בפגישה הראשונה נפגשנו בבית קפה (שגם על כך נשאלת השאלה, האם זה מן הראוי, זה מרגיש לי חסר ביראת שמיים ומה עושים כשאין בית להתארח בו?) הבחור ב-ח-ן פעם/פעמיים נשים שונות שנכנסו לבית קפה ורק משום כך רציתי לפרק איתו את העסק. כשליבי מורה לי לנסות עוד פגישה. בפגישה השנייה לעומת זאת, המצב השתפר פלאים והשידוך המעיט להסתכל על הסובבים אותנו. האם כדאי לי לשוחח איתו על החשש שיש לי מפני כך, והאם ראוי לבטל שידוך בגלל זה כששאר הבחינות נראות בעיניי טובות? בברכת שנה טובה ופוריה בעמל התורה.

לא כדאי רק על כך לפרק קשר. אם מה שמפריע לך זה חשש של חוסר נאמנות לך, אזי את צריכה לברר נושא זה בינך לבין עצמך ולאחר מכן גם לברר נושא זה איתו. אם מדובר על טירדה מצד המעלה הרוחנית של המשודך ומידת הגבורה שלו בנושא זה, ניתן לדבר איתו על כך. אם את תראי שהוא רוצה להתגבר והוא במהלך של עבודה על התקדמות בטהרת העניים לא להפסיק משום כך.