קניתי לפני שש שנים תפילין של בהמה גסה מחברת מסויימת. שלחתי את התפילין לבדיקה והתברר שהכתב באיכות מאוד ירודה שלא מתאימה לתפילין של בהמה גסה, ושהתפילין כנראה היו פסולות מהתחלה (קשה להכשיר בלשון יותר עדינה). רציתי לדעת: א) האם יש טעם לתבוע אותם לדין תורה על זה שבגללם הנחתי שש שנים תפילין שכנראה פסולות? (יבואר שאני לא רוצה לתבוע אותם בגלל צרות עין חלילה, אלא שע"י כסף שאוכל לקבל מהתביעה אוכל לנסות למצוא אצל אנשים אחרים תפילין פסולות, ובכסף הזה לקנות להם פרשיות חדשות, ואז איכשהו יוצא מן תשובת המשקל על אותם שש שנים) אני שולח רק עכשיו את התפילין אליהם כך שעוד לא קיבלתי את תגובתם. ב) אני מבין בפשטות שקיימתי מצוות תפילין ולא בירכתי ברכה לבטלה בגלל שהתפילין היו בחזקת כשרות. האם זה נכון? (התשובה לשאלה הזאת אולי משפיעה גם על השאלה הראשונה)

שלום וברכה משאלתך לא מספיק ברור האם התפילין אכן פסולות לגמרי או לא אך נראה שלא שייך פה תביעה ממונית על הפסד המצווה אלא רק טענת מקח טעות כיוון שביקשת תפילין מהודרות וקיבלת תפילין שבקושי כשרות" לטענתך. בקשר לפיצוי על הפסד מצווה השו"ע בסימן שפג' פוסק שאדם שלקח מצווה מחבירו חייב לשלם לו עשר זהובים ונחלקו האחרונים האם רק מי שגנב מצווה מחבירו חייב בקנס של 10 זהובים או גם מי שגרם לחבירו להפסיד מצווה חייב בקנס זה: המהר"ם שיק והאחיעזר (חלק ג סימן עג ) כתבו שרק בחוטף מחבירו מצווה חייב, וזו לשונו "ואיך שיהיה בטעם הדבר לא מצינו חיוב דינא או קנסא בעשרה זהובים, רק באופן שקיים אחר את המצוה. אבל על ביטול המצוה אינו מחויב לשלם.". אולם הציץ אליעזר חולק עליהם ומחייב בכל מפסיד מצווה מחבירו, וכיוון שהדבר נתון במחלוקת הפוסקים הדין הוא שהמפעל פטור לפי שיכול לומר קים לי כאחיעזר וסיעתו הפוטרים, וממילא אי אפשר להוציא ממון מהם. ופה נראה שבכלל אין אפשרות לחייב אותם כיוון שגם אתה מודה שלא בטוח שהפסדת את המצווה אלא קיימת אותה, רק לא בהידור. לכן אין שום אפשרות להוציא ממון מהם ורק לנסות לבטל את קניין התפילין בטענת מקח טעות. חג שמח הרב אריאל איגרא