לגבי אדם שנתחיב מלקות, מצאנו שחז"ל דורשים ’ונקלה אחיך לעיניך’ - כיון שנקלה אחיך הוא. אך לגבי אדם שגלה לעיר מקלט, אנו רואים שאפילו לאחר שסיים את עונש הגלות, עדיין התורה בפרשת מסעי מכנה אותו רוצח, גם כששב למקומו. מדוע זה כך? האם עיר המקלט לא כפרה על חטאו?

רוצח יותר חמור מאדם שנתחייב מלקות, ולכן אין להשוות ביניהם.