מצווה מהתורה שאחר שיאכל אדם פת וישבע יברך לה’, שנאמר (דברים ח, י): "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה’ אֱלֹוהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ". ולמדו חכמים שברכת המזון צריכה לכלול שלושה עניינים: ממה שנאמר: "וּבֵרַכְתָּ אֶת ה’ אֱלֹוהֶיךָ", למדו שצריך לברך את ברכת ’הזן’, בה אנו מברכים לה’ על המזון. ומזה שנאמר: "עַל הָאָרֶץ", למדו שצריך לברך ולהודות על הארץ. ומכך שהוסיפה התורה לומר: "עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", למדו שצריך לברך על הטוב והמובחר שבארץ, היינו על ירושלים (ברכות מח, ב). המצווה מהתורה, שהמברך יזכיר עניינים אלו בכל נוסח שירצה לפי דעתו ויכולת ביטויו, ובאו משה, יהושע, דוד ושלמה, ותקנו נוסח מובחר ומושלם לפי הטובה שנוספה בימיהם. בשעה שירד המן לישראל תיקן משה רבנו את נוסח ברכת ’הזן’, ועדיין לא נקבע נוסח לברכה על הארץ הטובה. ומשנכנסו ישראל לארץ, תיקן יהושע את נוסח ברכת הארץ ועדיין לא נקבע נוסח לברכה על המקום הטוב והמובחר שבארץ. וכשקבע דוד המלך את ירושלים לעיר הקודש והמלכות, תיקן את נוסח הברכה "על ישראל עמך ועל ירושלים עירך", וכשבנה שלמה את בית המקדש הוסיף "על הבית הגדול והקדוש". כשבית המקדש היה בנוי, היו מבקשים שה’ ימשיך את קיומו, ולאחר שנחרב, תקנו נוסח שבו אנו מבקשים מה’ שירחם עלינו ויבנה את ירושלים ויחזיר את מלכות בית דוד למקומה ויבנה את בית המקדש (ברכות מח, ב, רשב"א, רמב"ן, כמובא בב"י קפז, א, שועה"ר קפז, א-ג). מתוך פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד. 1. "כשבית המקדש היה בנוי, היו מבקשים שה’ ימשיך את קיומו, ולאחר שנחרב, תקנו נוסח שבו אנו מבקשים מה’ שירחם עלינו ויבנה את ירושלים ויחזיר את מלכות בית דוד למקומה ויבנה את בית המקדש ". משמע שברכת בנין ירושלים עברה שינוי. האם ידוע לנו מי מהחכמים תיקן את הנוסח של ברכת בנין ירושלים אחר חורבן בית שני?(אותה ברכה שעד היום אנו אומרים אותה) 2. אמרו חכמים (ברכות מח, ב) שחובה להזכיר בברכת הארץ את שבחה של הארץ, שהיא ארץ חמדה טובה ורחבה. וכן צריך להזכיר את ברית המילה ואת התורה. בברכה השלישית תקנו להזכיר את מלכות בית דוד, מפני שעל ידי דוד נתקדשה ירושלים, ועיקר ישובה של הארץ וירושלים תלוי במלכות ישראל. האם אנשי כנסת הגדולה הם שהוסיפו בברכת המזון את שבח הארץ (חמדה טובה ורחבה) ברית מילה, תורה ומלכות ישראל? 3. ברכת הטוב והמטיב נתקנה על הנס שהרוגי ביתר לא הסריחו וניתנו לקבורה. מדוע חכמים ראו לנכון להוסיף את הברכה הזאת בברכת המזון?

נראה, שכמו שאת שאר התפלות אנשי כנסת גדולה תיקנו כך גם את ברכת המזון. זאת מלבד הברכה הרביעית שתוקנה בזמן מאוחר יותר, בדור הרביעי של התנאים. אנשי כנסת גדולה היו בזמן הגלות לאחר חורבן בית המקדש הראשון ולכן הם יכלו לקבוע נוסח שמתאים לזמן שאחר החורבן. יתכן שבימי בית שני שנבנה שוב בית המקדש לתקופה קצרה שינו את הנוסח. לגבי ברכת הטוב והמטיב, הוסיפו חכמים ברכה שנוגעת להישרדות של עם ישראל בזמן גלות. הברכה שגם בגלות הקב"ה משגיח על עם ישראל ודואג ששארית ישראל לא תאבד מן העולם.