שמעתי שהייתה פסיקה של רבנים גדולים שפסקו שאסור לשמוע את הדיסקים של אומנים חסידיים בגלל שהם מרקידים מעורב (דבר שלא בהכרח מדוייק): שוואקי, מידד טסה, אברהם פריד וכו’. במהלך ההרצאות על הנושא הם שוברים דיסקים ומעודדים את הקהל לעשות כן, הם הוציאו מסמך עם חתימה של הרבה רבנים גדולים ומפחידים את הקהל שאסור לשמוע אותם. לי אישית מאוד קשה עם העניין הזה כיוון שאני אוהבת את המוזיקה של האומנים האלה, וזה מחזק אותי מבחינה דתית. חוץ מזה, שכל הזמן לימדו אותי שצריך להרבות אהבה בעמ"י ולקרב אנשים במיוחד בדורינו ופעולות מהסוג הזה מרחיקות ומפחידות אנשים. איך אנחנו צריכים להתייחס למוזיקה הזו, האם מותר לשמוע אותה? מהי ההתייחסות שלנו כבני תורה לכתחילה לנושא?

לא ידוע לי על פסיקה כזו. מותר לשמווע את המוסיקה שלהם.