יש לי חבר טוב שעשה 5 יחידות בגרות בתנ"ך (חקר המקרא). הוא העלה נקודה מעניינת לגבי סיפורי אברהם ושרה - החזרה בסיפור עם פרעה, אבימלך וכו'. הייתי שמח לשמוע את התייחסותכם אליה - פה אני מצטט מילה במילה מדבריו: נקודות הדימיון בשלושת הסיפורים הללו: 1) אבי האומה עובר לגור בשטח זר בשל מצוקת רעב. 2) אבי האומה חושש לחייו בשל יופיה של אשתו ונאלץ להציגה כאחותו. 3) האישה נלקחת ע"י מלך זר. 4) אבי האומה נחלץ מההסתבכות בזכות התערבות אלוהית. 5) המלך המרומה מוכיח את הגיבור תוך שימוש לשוני חוזר "מה זאת עשית לי/לנו?". 6) אבי האומה מתעשר. הסבר הדימיון עפ"י המסורת, שזה נשמע לי מגוחך: מטרת הבאת שלושת הסיפורים הללו היא על מנת להדגיש ש-ה´ עוזר למאמיניו. הסבר הביקורת את החזרה: הבאת הסיפורים מעידים על התפתחות החשיבה הדתית - מוסרית בישראל הוכחה: סיפור ראשון - אברהם מתעשר בעקבות לקיחת שרה. מקבל מעין מוהר תמורתה. סיפור שני: אברהם מתעשר בעקבות החזרת שרה. סיפור שלישי: ישנה התעשרות כתוצאה מברכת ה´ ולא ממתן כספים מהמלך. שים לב כי דמותו של אב האומה מתפתחת מוסרית לטובה. יש עוד דוגמאות. (הדגש בשאלה הוא מהי תשובת המסורת לכך שנראה שאכן יש התפתחות מוסרית בשלושה שלבים כפי שציין).

אין משהו במסורת שמונע מלומר שאברהם אבינו הולך ומתעלה מבחינת ההשגחה האלוקית עליו. סיפור ההצלה הראשון לא מעיד על פגם באברהם. הקב"ה עוזר לאברהם המאמין הגדול והופך את המציאות המקוללת של לקיחת אישתו לסיפור של ברכה וטובה שבאה לאברהם ושרה. אולם ודאי שעדיף שההשגחה תשגיח על אברהם בלי היסורים והצורך להתעשר מתוך המצוקה של שרה אישתו.