מה המקור לתפילת ועננו בורא עולם? זה רק מתעניות, איפה בהלכה מוזכר שאומרים את זה? והאם תפילה זו הינה לכאורה נחשבת כברכת ברך עלינו פעמיים, הרי צריך לכוון בברך עלינו עוד יותר אם רוצים גשם?

שלום וברכה, תפילת 'ועננו בורא עולם' הובאה בטור (סי' תקעט) על פי סידור הגאונים בהקשר של תוספת בתפילות של יום תענית על גשמים. כיום אנו ממעטים בצומות מכמה סיבות. בדורות האחרונים בארץ ישראל נוהגים להוסיף תפילות במקום תעניות. נהגו בני אשכנז להוסיף תפילת 'ועננו בורא עולם' שהיתה נאמרת בזמן תעניות גשמים, לפי הזמנים שבהם היו מתענים (הליכות שלמה). בני ספרד שכבר אומרים ב'ברך עלינו' את עיקרי הדברים של תפילה זו, נוהגים להוסיף תוספות אחרות כגון "אל נא פתח אוצרות שמים", בעת פתיחת ההיכל. הרחבה: כיום אנו ממעטים בתעניות מכמה סיבות: א. כיוון שאין דיינים סמוכים (עי' כף החיים תקעה א). ב. אין כל כך נזק בימינו ממניעת הגשם, מכיוון שאפשר להביא מים בקלות יחסית ממקומות אחרים (עי' כף החיים תקעה מ, דרשו רכא הע' 1 בשם החזון איש). ככל שהזמן עובר והטכנולוגיה מתפתחת סברא זו מתחזקת. ג. אפשר להוסיף שכיום בכלל ממעטים בצומות שאינם חובה מפני הקושי לצום בדורות אלה, כמבואר בכמה מקומות. במקום הצומות שהיו נוהגים פעם, כיום מוסיפים תוספות בתפילה לפי הזמנים שבהם היו מתענים, וכפי שכתב בהליכות שלמה (ח' הערה ל"ח) "וזמן התחלת תפלה זו, להש"צ מי"ז בחשון ולהצבור מר"ח כסלו, כזמני התענית השנויים במס' תענית י' ע"א. ומ"מ אין תפלה זו חובה אלא רשות".