תשובה: הרב יעקב אריאל מצטט את התלמוד שטוען שהדבש כשר משתי סיבות: א. התורה התירה דבש בפירוש. (אבל עד כאן חשבתי שהדבש שהתורה מדברת עליו הוא סוכר הפירות, בעיקר התמרים. (חוץ ממעשה שמשון והוא בנביאים) ב. הדבש אינו עובר דרך גופה של הדבורה אלא מתמצא בכיס מיוחד מחוץ לגופה. (לא ברור לי: כי הרי הצוף הופך לדבש על ידי תהליך כימי כלשהו. ואם לא היה כן, הצוף נשאר צוף. באנציקלופדיה כתוב שהדבורה מפרישה אנזים מתוך גופה כדי לעבד את הצוף שהופך להיות דבש). ואני שואל שוב את שאלתי: מדוע הדבש כשר לאכילה? תודה

ראה בכורות דף ז.