לכבוד כבוד הרה"ג דב ליאור, 1. בבית כנסת שנוהגים להתפלל בה בהגייה מסויימת (ספרדי, אשכנזי, חסידי, תימני), האם יכול להיות שליח ציבור מי שלא בקיא בהגייה של אותו ציבור בית הכנסת? 2. בבית כנסת שנוהגים להתפלל בהגייה מסויימת (ספרדי, אשכנזי, חסידי, תימני), האם יכול לקרוא בתורה מי שיודע לקרוא בהגייה ששונה מההגייה של אותו ציבור בית הכנסת? 3. האם מותר לשליח ציבור לשנות את נוסח התפילה של הבית כנסת שהוא מתפלל בו ולהתפלל בנוסח שלו או שהוא צריך להתפלל מהסידור שבו מתפללים באותו בית הכנסת? 4. מה יהיה הדין לגבי קדיש יתום? האם בקדיש יתום, מי שאומר את הקדיש צריך לאמר אותו מסידור התפילה של הציבור או שיכול לאמר את הקדיש בנוסח שלו? 5. בבתי כנסת (בעיקר של תימנים), שבהם נהוג שרק אחד עומד ואומר קדיש יתום, האם מותר למתפלל קבוע או אורח, (שלפי מנהגו הוא בעל חיוב) לאמר את הקדיש הנ"ל ביחד עם מי שאומר את הקדיש, ועל ידי כך לשנות את המנהג של אותו ציבור? כמו כן, האם אותו בעל חיוב יכול לאמר את הקדיש הנ"ל בלחש, ששאר המתפללים לא שומעים את קולו?

1. לדעתי צריך לגשת כשליח ציבור מי שמתפלל לפי הנוסח וההגיה של אותו בית כנסת. 2. לכתחילה לא נכון לעשות זאת, רק אם אין מישהו אחר. 3. שליח הציבור צריך להתפלל לפי הנוסח שהתקבל באותו בית כנסת. 4. בקדיש יתום יכול להגיד בנוסח שלו, ואם בבית הכנסת אומרים אחרת יכול לדלג על המילים האלו. 5. יש לנהוג על פי מנהג בית הכנסת שרק אחד אומר קדיש. לא אומרים קדיש בלחש, כל עיקרו של הקדיש הוא כדי שישמעו ויענו אמן.