ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ניקוד שם המלאך אוריאל בקריאת שמע על המיטה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ג ניסן תשע"ח

ניקוד שם המלאך אוריאל בקריאת שמע על המיטה


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום וברכה,
ראיתי ניקוד שונה בכמה סידורים ורציתי לשאול מה הניקוד הנכון להגות את שם המלאך אוריאל בחולם או בשורוק?

ישר כח ותזכו למצוות

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!

מסתבר להעדיף את ניקוד "אוּריאל" בשורוק.

ההבדל בין סידורים שונים בעניין זה, בקטעים הנלווים לברכת "המפיל", הנו עתיק יומין, לפחות ארבע מאות שנה (למקורות לכאן ולכאן: סידור אשכנז עם פירוש 'קמחא דאבישונא', בהוצאת מכון ירושלים, עמ' 265).
הנימוק העיקרי להעדפת "אוריאל" בשורוק הוא שכך מצאנו תמיד בתנ"ך (דברי הימים א ו, ט; טו, ה; טו, יא; דברי הימים ב יג, ב), וכך הכריע בסידור 'עבודת ישראל' (עמ' 576) מטעם זה.
מבחינת משמעות המילה, לכאורה "אוֹריאל" קשור לאוֹר, ומובנו: ה' הוא אורי (השווה תהלים כז, א: "לדוד ה' אוֹרי וישעי"), ואילו "אוּריאל" קשור ל"אוּר", אש, דהיינו, ה' הוא האש שלי. יש בזה עניין של יראה, "כי ה' א-להיך אש אוכלה הוא" (דברים ד, כד), וגם משמעות של אש שניתן להתחמם לאורה.
במדרש במדבר רבה (פרשה ב, י) שמו של המלאך אוריאל מתקשר לאוֹר: "למה נקרא שמו אוריאל? בשביל תורה נביאים וכתובים שהקב"ה מכפר עליו ומאיר להם לישראל, שנאמר (ישעיה ס) 'קומי אוֹרי כי בא אורך' ודוד אמר (תהלים קיח) 'אל ה' ויאר לנו', הרי אוריאל", ומכאן ראיה לניקוד "אוֹריאל" (כפי שהעירו בסידור 'קמחא דאבישונא' הנ"ל). ברם, בזוהר (צו, דף לב ע"ב) שמו של המלאך אוריאל מתקשר דווקא לאש: "כתיב (ויקרא ט) 'ותצא אש מלפני יי' ותאכל על המזבח את העולה' וגו', דא אוריאל, דנחית בחיזו דאשא בשלהובא עד דנחית למדבחא לקבלא דורונא", וזה מתיישב עם הנוסח "אוּריאל".
מלבד זאת, גם הניקוד "אוּריאל" עשוי להתקשר לאוֹר, מפני שמצאנו בתנ"ך חילופי חולם ושורוק, כמו: "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן" (ישעיהו יא, ח), כפי שציינו ב'דעת מקרא' (שמות לא, ב, בהערה נרחבת על משמעות השם "אוּרי" ו"אוּריאל"). והראו לי שכבר רבי משה זכות בפירושו לזוהר (יתרו דף עח ע"ב: "והאי אוריאל רב ממנא") כתב שהקריאה הנכונה של שם המלאך אוריאל היא בשורוק ושם זה מקפל את שתי המשמעויות, של אור ושל אש, והביא דוגמה למשמעות השניה מ"אוּרים ותומים", "שמאירין את דבריהן" (יומא עג ע"ב).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il