למה בתחילת ארור על הפסוק מכה רעהו בסתר אומר החפץ חיים בבאר מים חיים שזה בפניו, הרי זה בסתר?

שאלה טובה שנראה שנותרה ללא מענה ברור. והשאלה קשה יותר כיון שהחפץ חיים בעצמו כתב בהמשך הספר ח"א תחילת כלל ג' שעוברים על ארור זה רק באמירה שלא בפניו, עיי"ש! אלו ההסברים שמצאתי במפרשי החפץ חיים: 1. קונטרס מטה יחיאל (שלזינגר) עמ' ט: כתב שאולי י"ל שלומדים מק"ו שעוברים על ארור זה גם בפניו כיון שבפניו חמור יותר (עפ"י ערכין טו) [אלא שלפ"ז יש לומר שלא נענשים על כך כיון שאין עונשין מן הדין] ועוד כתב שם שהמילה 'בסתר' היא כינוי ללשה"ר שמכתה אינה נראית לעין אלא נסתרת ואין כאן תאור מקום. והעיר שם את הסתירה הנ"ל בח"ח ונשאר בצ"ע. 2. חפץ חיים עם קונטרס עלי באר (להרב שלמה רוזנר) עמ' לג: 'בפניו' הוא פליטת קולמוס! וציין לאונקלוס ולתרגום יונתן בן עוזיאל שתרגמו דווקא בסתר וכן לבעל הטורים על הפסוק בתורה שהביא מדרש פרקי דרבי אליעזר (פנ"ב) שמבואר שם שבסתר הוא דווקא. וזה לשון המדרש "כל המלשין את חבירו בסתר אין לו חלק לעה"ב, שנ' מלשני בסתר רעהו אותו אצמית, וכתיב אחר אומ' מכה רעהו בסתר". 3. ספר ברכת יצחק עמ' צה לא הזכיר הקושיות הנ"ל ורק כתב שם שמה שהתורה כתבה בסתר הוא לאו דווקא אלא שדיבר הכתוב בהווה. 4.בספר חפץ חיים עם ביאור נתיבות חיים עמ' לו (להרב משה קאופמן) תמה שם ג"כ בפירושו 'שבילי חיים' וכתב שאולי הח"ח חזר בו ממה שכתב בפתיחה ומסקנתו כמו שכתב בכללים, וכתב שם שידוע ממכתב הח"ח שבתחילה כתב רק את הפתיחה לספר ורק לאחר שהפתיחה התקבלה והתפרסמה חיבר את החיבור עצמו. אשריך שאתה עסוק בתורה ובפרט בענייני לשון הרע שתמיד צריכים להתחזק בהם.