יש לי שאלה בנושא שנורא מרתק אותי - אני אשתדל ממש לקצר כדי לא להטריח, ומה גם שאני סבור שכבוד הרב מכיר כבר את העניין ואשמח אם יאיר את עיני. בגדול ידוע שהספרדים נוהגים כמחבר. עכשיו, על פי רוב שיטת מרן המחבר היא פשט. מצד שני, יש את שיטת הבן איש חי, שהיא מאוד נפוצה, כאשר היא שילוב בין מרן, שהוא בסיס השיטה, ופסקי האר"י - קרי קבלה. אני שמעתי שיעור מרתק מאוד פה באתר שלכם מפי הרה"ג יצחק יוסף בדין של בורר בשבת בו. הוא נתן הקדמה ארוכה מנומקת מדוע אין פוסקים הלכה כקבלה ואסור לחלוק על מרן שכן הוא גם המרא דאתרא של א"י. כמו כן, הוא אמר שאחרון (בן איש חי) לא מוסמך לחלוק על ראשון, והזכיר בדבריו הלכות שפסק הבן איש חי שאם היה רואה ראשון זה היה חוזר בו. אני גם מבין שפסיקותיו הושפעו ממנהגי בגדד בין היתר ופסיקות הרמ"א (זורה בשבת ברוק, שם פוסק רמ"א כירושלמי שלא כמו מרן שמיקל בזה). על כל פנים, הוא מאוד האריך ונתו הרבה דוגמאות שם ואף סיפר שהכתירו את הבן איש חי כראשל"צ ואז הוא היה חוזר בו מהרבה הלכות נגד מרן. כעת שאלתי היא כזו - הרי יש בדורנו ממשיכי דרך פסיקתו של הבן איש חי, ובראשם הרב מרדכי אליהו ז"ל, שפוסקים הרבה ע"פ קבלה וההפך ממה שפוסק הרב עובדיה ממש ברוב רובם של הדברים כמעט - אז איך אפשר לתרץ לפי שיטת הרב אליהו את דרך הפסיקא שלו? ועוד, קראתי שאסור להורות ברבים הלכה כנגד מרן ורק בצינעה מותר להחמיר. אז איך זה מסתדר עם מי שפוסק ע"פ בא"ח ברבים (שיטת הרב אליהו) שכידוע מחמירה ביסודה? הרה"ג יצחק יוסף הסביר שהולכים אחרי קבלה רק אם הפשט לא סותר אותו, ממה שהבנתי מהרב. אז מי שאין לו מסורת פסיקה ברורה במשפחה, למשל, אסור יהיה לו לכאורה לפסוק לעצמו כפי שיטת הרב אליהו או להפיץ תורתו ופסקיו? אני גם מבין שהבן איש חי מאוד מחמיר וזה מקשה על אנשים ושיטת המחבר יותר מקילה. הרה"ג יוסף הביא שם, למשל, את מה שאומר הבן איש חי על שיעור ברכת אשר יצר, שאם היה רואה את הרשב"א כמדומני היה חוזר בו. אני ראיתי בקצש"ע גאנצפריד עם הערות הרב אליהו שהוא מעיר שם מבן איש חי חצי שעה והרי הרב אליהו בטוח כבר ראה את הרשב"א והרי הוא ראשון ואי אפשר לחלוק עליו ולא שינה מבן איש חי?! מה גם שכיום יש הרבה ספרים שבזמן בן איש חי לא היה ניתן להשיג ותמיד אני שומע שאם הוא היה רואה דעה זו וודאי היה חוזר בו ובאמת הרב אליהו לא שינה מפסיקותיו כלום ולכאורה זה פלא. אני מודה שקשה לנסח את השאלה שלי והייתי מאוד שמח לדבר עם ת"ח על זה. תודה וסליחה על האריכות. ממש השתדלתי לקצר.

א. פסיקת הבן איש חי נשענת ברובה על דברי החיד"א ועוד גדולים שהיו בירושלים לפני כ 300 שנה ופסקו שלא כדעת מרן. ב. באותם הדברים שנתפרסם המנהג שלא כדעת מרן, כמו בהכנסת שבת עם השקיעה, אין בזה איסור ואדרבא אסור להקל בזה כדברי מרן. ג. רוב הפוסקים שנשענים על הקבלה נעזרים גם בפוסקים שפסקו לפי הפשט. והכלל בזה שיש ללכת אחר המנהג, ובמקום שנהגו רוב העם כמקובלים המנהג מכריע. ד. לבן איש חי היו ספרים רבים ואין ספק שספרי הראשונים היו בידו, כנראה מתשובותיו הכיר את רוב כתבי האחרונים אפילו מאירופה ודן אתם בהלכה, ולכן טעות לומר שפסק בלי ידיעה.