ב"ה זה לשון המשנה ברורה בקסב’ ס"ק מט’: "כתבו האחרונים:אם נטל הכלי בידו הלחה נטמא אוזן הכלי מהמים שיש על ידו, דמים הראשונים טמאים הם, ואם חזר ואחזו בידו השמאלית ליטול פעם שניה על הימין נטמא ידו על ידי זה וצריך לנגבה, והעצה לזה שיטיל רביעית בבת אחת על כל יד ויד או שישפוך מים ראשונים ושניים על כל יד ויד בפני עצמה". מדבריו נראה לכאורה שדין זה לא שייך בנטילת שחרית, כי הרי כתב בסימן ד’ שיטול לסירוגין, אך אינני מבין למה, הרי גם שם שייך הטעם של ידיים מטונפות וטמאות ואילו הטעם של רוח רעה לא היחידי ("ומשום רוח רעה בלבד לא תיקנו ברכה",ס"ק לב)?

שלום אמנם בנטילת ידים שחרית מופיע בראשונים המושג טומאה אולם אין הכוונה שם לטומאה רגילה של הלכות טומאה וטהרה כמו בהלכות נטילת ידים אלא הכוונה במובן של נקיות וקדושה לקראת התפילה ועבודת היום. ולכן לא שייך לומר שהמים הראשונים נטמאו מהידים ויש לשפוך עליהם מים נוספים כדי לטהרם כמו שנוהגים בנטילת ידים לסעודה. אמנם דעת הגר"א ('מעשה רב' אות ה הו"ד במ"ב ד י) שיש ליטול ידים 4 פעמים. הפעם האחרונה כדי לטהר את המים שעל הידים, וזה לכאורה מורה שיש כאן טומאה כמו בהלכות נטילת ידים לסעודה, אולם גם בגר"א לא מצאנו שיש להקפיד בנטילת ידים שחרית על ההקפדות שהבאת מהמשנה ברורה בהלכות נטילת ידים לסעודה, ועל כרחך שיש כאן סיבה אחרת לנטילה הרביעית והרב שטרנבוך בבאורו ל'מעשה רב' דן בזה והעלה אפשרות שאולי שטעם הנטילה הרביעית הוא כדי לשטוף את המים של הרוח הרעה שיש בעיה להתפלל כנגדם. עוד מצאנו באליה רבה (סימן ד אות ה) שהביא דברי כנסת הגדולה שעדיף ליטול ידים 3 פעמים ברציפות לכל יד ולא לסרוגין והטעם שנאמר בזה הוא מפני חששות שונים ובהם החשש שהעלית אולם בארצות החיים (למלבי"ם שם אות י) דחה את החששות והעיקר למעשה כמנהג העולם ליטול 3 פעמים לסרוגין וסדר זה של נטילה מקורו ברבנו האר"י, והפוסקים האחרונים (ומכללם מ"ב שם ובא"ח ש"ר תולדות) כלל לא הביאו את דברי הא"ר. ויש שכתבו (ארצות החיים שם; כה"ח שם יב) שלחומרא אפשר ליטול 3 פעמים רצופים על כל יד ועוד פעמיים לסרוגין על כל יד ויוצא לכולי עלמא. [ויש שהביאו עדויות מגדולים שנהגו להיפך קודם סרוגין ואח"כ רצופין]