בילקוט יוסף קיצור שולחן ערוך חלק א עמוד תקל, סעיף יא’ כתב ש"מתירים לטעום קודם מוסף (אחרי שחרית) בלא קידוש על היין שיש אומרים שקודם מוסף לא חלה חובת קידוש ויש אומרים שמותר לטעום קודם קידושא רבה, האם הכוונה שממש מותר לטעום לפני קידוש?

במקום צורך מותר (כשזקוק לאכול ואין באפשרותו לקדש על עוגה. וכן על רביעית יין יש בעיה לכהנים לקדש משום שצריכים לשאת כפיהם). בברכה,