השתדלות ובטחון

שוחחתי עם מישהו והוא העלה את הטענה הבאה: במסגרת הנהגת העולם, הקב"ה מעונין שנעשה כמיטב יכולתנו והוא לא יסייע כלל, למשל בענייני פרנסה - אנו נעשה את המֵירב שבידינו ושום סיוע לא יגיע מהקב"ה, ולכן לבקש מהקב"ה עזרה בענייני פרנסה וכדו’ זו המעטת שם ה’. האם נכון הדבר? האם נכון שכך ניתן להבין מדברי הראי"ה זצ"ל? מה דעת הרב בנידון?

אמנם אדם צריך להשתדל לפרנסתו ולא לסמוך על ניסים אבל צריך לזכור שעם כל ההשתדלות הכל תלוי בסיעתא דשמייא. על כן על האדם להתפלל לפרנסתו ולבקש מאת ד' יתברך שמו שיצליח במעשיו וכן הדבר בכל תחום להשתדל במה הוא יכול ולבקש מאת ד' ברכה במעשה ידיו.