ראובן חתם לשמעון על שטר התחייבות למכור לו את הדירה, ושמעון שהוא נושא ונותן בנכסיו של ראובן מכר את הדירה ללוי, וכעת שמעון טוען אני הייתי בעל הדירה [אלא שלא העברנו את הדירה על שמי כדי לחסוך בהוצאות] והכסף שקיבלנו תמורתה שייך לי, ואילו ראובן טוען שמכיון שהוא לא מכר בסופו של דבר את הדירה לשמעון הרי הוא המוכר האמיתי של הדירה והכסף שייך לו. השאלה היא כמובן לדעת הנתיה"מ ודעימיה שמועילה התחייבות בחפץ מסויים, וא"כ שמעון היה יכול לכפות את ראובן למכור לו את הדירה, ולכן אולי יש מקום לטענתו שהמכירה ללוי היא בעצם מעין מימוש של ההתחייבות.

טענת שמעון שהוא בעל הדירה אינה נכונה שהרי הייתה רק התחייבות למכור ואת הדירה ובפועל לא נעשתה המכירה, וכן טענתו שבמכירה שמכר שמעון את הדירה ללוי מימש את התחייבות ראובן למכור לו את הדירה גם היא אינה נכונה שהרי ראובן לא הסמיכו למכור עבור עצמו את הדירה, ואין לשמעון כוח לממש התחייבות ראובן באופן עצמאי.