מי שהיו חייבים לו סכום כסף גדול, ועקב סחבת בדיון המשפטי נתייאש בעל החוב בלבו וסבר שכספו לא יושב לו - האם לאחר מכן מותר לו לתבוע את החוב? האם יש חילוק בין אם החייב נהג בתום לב או עשה במרמה?

שלום וברכה השולחן ערוך החושן משפט סימן צח פוסק שאין יאוש בחוב:"כשהמלוה מוציא שטר חוב מקויים, אומרים ללוה: שלם. אפילו שהה כמה שנים ולא תבעו, אין אומרים: מחל לו כיון ששהה כל כך שנים ולא תבעו, ואפילו שמענו שנתיאש. מהחוב לגמרי, ואמר: וי לחסרון כיס, אינו יאוש ואפילו אין שטר חובו יוצא מתחת ידו, אם החייב מודה." לכן ברור שמותר לתבוע את החוב ואפילו שהתייאשת זה לא נחשב יאוש והכסף מגיע לך. [אמנם בסימן קסג' משמע שיש יאוש בחוב ולכן אם המלווה התייאש אסור לו לתבוע אך הנתיבות שם פסק שאין יאוש כלל בחוב והקצות שפוסק שיש יאוש זה רק בדברים שאינם מסתברים אך במקרה שהוא עני או אלים אין יאוש וחייב לשלם. לכן גם פה שזה רק יאוש בגלל בעיה טכנית לכו"ע אין יאוש והמלווה יכול לגבות את חובו. ועיין עוד באמרי בינה חו"מ דיני גביה סימן ד'] בברכה, הרב אריאל איגרא