שלום הרב אני מבקש לשאול שאלה אישית. חמי וחמותי קנו לנו מיטת תינוק יד 2 במצב מעולה רק היה חסר בורג מיוחד. כיוון שחמי עובד במפעל שיש בו בית מלאכה הוא הציע לי שיקח את הבורג לעבודה כדי שיכינו לי כמותו. (להבנתי אין כזה בשוק) מכל מקום אינני מרגיש בנוח מצד חשש גזל, שמא אין רשות להשתמש באותם כלים וחומר גלם לייצר פריט אישי, ולא אמרתי לו על זה כלום.. מחר הוא צפוי ללכת לבית המלאכה, האם יש חובה להמנע מזה ? יש פה איסור גזל ? במידה וכבר נעשה, האם צריך שלא להשתמש.. ? המיטה יכולה לעמוד בלי זה, רק תהיה יותר רעועה במקצת..

שלום וברכה, אתה יכול להשתמש בזה. דרך בעלי מפעלים להרשות לכתחילה דבר מועט כמו בורג. מקורות והרחבה: מותר לקחת מחבר דבר קטן שלא מקפידים עליו, אך ראוי ממדת חסידות שלא לקחת. כך כתב השולחן ערוך (חו"מ שנט א): "אסור לגזול או לעשוק אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מעובד כוכבים; ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה, שרי; כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצות בו שיניו; ואף זה אוסר בירושלמי, ממידת חסידות". כתב ערוך השולחן (שנט א) שעל פי זה נהגו להקל לקחת מהחבר גפרור וכדומה, וז"ל: "ובימינו נהגו כשבא לבית חבירו וחבירו שואף עלי מרורים בנחיריו או בפיו שנוטל גם הוא שלא בשאילת הבעלים וכן ליטול עצי גפרית להדליק בו וכן כששותים מים חמים מאנטיכי עם נופת נוטל צלוחית ושותה גם הוא מטעם שאין מקפידין ע"ז אמנם ממדת חסידות ודאי דראוי ליזהר וכ"ש כשיודע שהבעלים הוא גברא קפדנא ואסור מדינא". ועיין פתחי חושן (גניבה א יד) מה שביאר בזה. ואם מדובר בדבר שבדרך כלל אנשים מקפידים, אך האדם יודע שאם יקח חבירו לא יקפיד עליו ולכשיודע לו שלקח יתרצה בלב שלם, דעת התוספות (ב"מ כב. ד"ה מר זוטרא) שאסור לקחת כי זה יאוש שלא מדעת שלא הוי יאוש, ואילו דעת הש"ך (שנח א) שמותר לקחת, ואין זה דומה ליאוש שלא מדעת שבעל כרחו מתיאש, שכאן הרי זה כאינו מקפיד עליו. עיין בפתחי חושן (גניבה א טו). בנידון שלנו נראה שמותר שכן דרך בעלי מפעלים להרשות לקחת דבר קטן. חידוש גדול מצינו בחשוקי חמד (שבת נו:). שם עסק בשאלה של רופא שעבד בבית חולים והיה לו גם מרפאה פרטית. בתו עבדה שם כאחות, והיא ראתה שהמרפאה מלאה באביזרי רפואה [מזרקים, תחבושות, תרופות, מספרים], והיא היתה בטוחה שנלקחו מבית החולים מבלי רשות. היא ניסתה להעיר על כך בעדינות לאביה, והוא הכחיש, ואם כך החליטה שאין טעם להמשיך ולדבר עמו שוב. הבת הסתפקה האם לעורר את תשומת לבו של האחראי לכך בבית החולים, כי שמא לא הותר לדבר קלון על אב גם לתועלת? והביא החשוקי חמד בשם גיסו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שיתכן שהנהלת קופ"ח [או הנהלת בית החולים] מודעת לכך שמוסר דיני התורה ירוד, ולא שולט היום במקומות עבודה [פרט ליראי ה'], ולכן היא מוחלת על הדברים שהרופא נוטל ומורה היתר לעצמו. ובפרט שמה שאומרים קלי הדעת מתוך זלזול "לא תחסום שור בדישו" על השור הדברים נאמרו ולא על אדם, אבל כבר מצינו שגם משנים קדמוניות אמרו כך עמי הארץ, וכמבואר בחולין (דף ו): התם נמי מוריא ואמרה תורא מדישיה קאכיל. [אשה עם הארץ הטוחנת חטים עם חברתה, מורה היתר לעצמה לאכול ממה שטוחנת כי אומרת לא תחסום שור בדישו]. ולכן מאחר ויתכן מאד שהנהלת בית החולים מוחלת לכן אל תספר זאת הבת לממונים על אביה ואל תבזהו ברבים ואל תקפח פרנסת אביה. ובשביל השבת אבידה של הציבור לא חייבת הבת [לספר לשון הרע] להפסיד פרנסתה. עכ"ד הגרח"ק, ע"ש בחשוקי חמד. אמנם דברי הגרח"ק נאמרו בדיעבד כמובן, כי שם מדובר בלקיחת הרבה דברים. כמובן שצריך ליזהר ולא לקחת דבר שיש ספק אם מוחלים על כך. בהקשר זה יצוין לסיפור על מרן הראי"ה קוק זצ"ל (מובא בשבחי הראי"ה עמ' קט): "פעם אחת באו לפני מרן הרב קוק זצ"ל איש ואשה נשואים, שחפצו להתגרש. מסר הרב את הענין לדיינים, והללו אינם ממהרים. והזוג - חייהם אינם חיים. כשראו הדיינים שאין תועלת בשהיות, החליטו לטפל בהכנת הגט. נכנסו בענין זה אל הרב, אך הוא אמר להם שיחכו עוד כמה ימים. ולא הבינו מדוע אמר להם לחכות עוד, לאחר שבני הזוג סבלו כ"כ הרבה. לאחר כמה ימים בא יהודי - והתברר שהוא הבעל האמיתי של האשה, וזה שרצה לתת גט, בכלל לא היה הבעל. ואח"כ התברר שהעדים שהעידו על כך היו עדי שקר. הכל ראו כאן מופת. אבל כשנדרש הרב לזה, הסביר בפשטות, שכן אחד מן העדים היה פקיד. ופקידים לוקחים לפעמים 'פכים קטנים' מהמשרד דרך-אגב: נייר, מכשירי כתיבה וכו' - ולכן חשש הרב שמא עדות פקידים פסולה, ורצה הרב לחקור על הפקיד, אם אמנם יש לפסול את עדותו - ובין כה וכה בא הבעל..." בנידון שלנו מדובר שהשואל לא שואל אם מותר, אלא אם לקחת לאחר שהחפץ נלקח והחומר השתנה, שדינו קל יותר, עי' על כך בפתחי חושן (גניבה א כז). אם הוא שכיר, יש גם חשש של גזל מצד זמן העבודה, ויש להקפיד שזה לא יהיה על חשבון זמן העבודה, אלא אם כן מדובר בזמן קצר שהמנהל לא מקפיד על כך. למעשה בנידון שלנו אמר לי הרב צבי פרבשטין שליט"א שמותר, שמדוע לחשוש שזה גזל ועוד דרך בעלי מפעלים להרשות לכתחילה דבר מועט כמו בורג. עכ"ד.