שלום הרב. היה לי קשר ארוך ומסובך עם בחור. לצערי הרב נפלנו בשמירת נגיעה. (נגיעות של חיבה בלבד) אני בחורה תורנית עם שאיפות תורניות. זה היה משהו שלא חשבתי בכלל שאגיע אליו אי פעם. נפרדנו, וקיבלתי על עצמי בעז"ה שלא להגיע למקומות כאלו שוב. אבל נשארה לי שאלה לגבי קשר הבא (בעז"ה עם בעלי..) האם יש לשתף את הבחור לגבי המעידה ?(הבנתי שאצל בחורים זה עלול מאד להרתיע עצם המחשבה/ידיעה על כך, אם זה בחור תורני שבעצמו לא חווה נפילה בנושא כזה). ומצד שני אני רוצה מישהו שיוכל להבין את המקום שלי, שלא יבהל מזה, שיוכל להכיל אותי. נראה לי שיש מקום לפתיחות אמיתית בקשר, ולא להסתיר דברים. (בשלב המתאים). אשמח לעצתך. תודה רבה.

אל תספרי לו אלא א"כ הקשר יהיה חזק ואמיץ דיו שיוכל להכיל זאת. גם אז תשקלי אם לא כדאי להשאיר את העניין לעצמך.