מה עושים עם הצמר של הכבשים?

מי שמגדל כיום כבשים, האם חייב לקיים מצוות ראשית הגז?

אין כיום הזדמנות טבעית לקיים את המצווה, מפני שצמרם של הכבשים הארץ ישראלים פשוט וגס, ואפשר לעשות ממנו חוטים עבים בלבד ואין לו כמעט ערך. יתר על כן בסוג כזה של צמר, מחיר הגזיזה גבוה ממחיר הצמר. לכן נוהגים היום לשלם כסף לגוזזים ובנוסף לכך לתת להם את הצמר בשכרם. במצב כזה, גם לכהן לא כדאי לטפל בצמר שיקבל. וכיוון שאין לצמר ערך, אין צורך ליתנו לכהן, שהרי מדובר במתנה של חולין שכל עניינה לתת רווח לכהן, ואם אין לכהן רווח, אין בכך חיוב. בנוסף לכך, כדי שלא להיכנס לבעיית הבכורות, נוהגים למכור את האוזניים או הוושט או איבר אחר של הכבשים לגוי, ועל ידי כך הוא נעשה שותף בבהמה והבכור הנולד לה אינו קדוש. ולעניין "ראשית הגז", אם הגוי שותף בבהמה, אין מצווה להפריש מצמרה לכהן. הרוצה להדר לקיים את המצווה, צריך לדאוג תחילה שהכבשים יהיו בבעלותו הבלעדית, ולאחר מכן לגוזזם בעצמו או על ידי שליח, ולהפריש מתוך הגיזה שיעור של מאתיים גרם, כדי שלאחר הניקוי ישאר משקל הצמר לפחות מאה גרם, ויתן את הגיזה לכהן. ואותה גיזה היא חולין, ורשאי הכהן לעשות בה מה שירצה. ואף שמסתבר שהכהן לא ישתמש בגיזת הצמר, כי אין לה ערך, מכל מקום המפריש קיים את המצווה.