שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול (ע"מ להבין ולא ע"מ להתריס ולהתרעם) מדוע במקרה כמו של השנה, שצום ט’ באב יוצא בשבת, צמים ביום ראשון, מי היה הרב שחשב על הרעיון הזה מלכתחילה, הרי אם פספסנו את הצום ב"ה בגלל קדושת ושמחת השבת, אז מה הטעם "להשלים" את זה ביום ראשון?

בגלל חשיבות הצום, על חורבן המקדש, חז"ל תיקנו לצום בנדחה. הגמרא אומרת שדברים קשים מאחרים ולא מקדימים. חכמים קבעו שבשבת עצמה לא נוהגים אבלות, אך ראוי להתאבל על חורבן המקדש.