שלום לכבוד הרב! בשאלתי אין אני מתכוון להביע אי-כבוד כלשהוא לפסיקה של הרבנות הראשית אלא אני רק רוצה להבהיר לעצמי את סיבותיה של הרבנות, אני מתנצל מראש על כל אי-כבוד שאולי ישמע משאלתי. כבוד הרב ענה שאסור לנשים לשרת בצבא משום צניעות וקילקול שיכול להיווצר, אבל אין זה משום לא אומרים לך תעשה עברה כדי שחברך לא יחטא? שהרי כתוב במשנה שבמלחמת מצווה לוקחים "חתן מחדרו וכלה מחופתה" משמע שאף על נשים יש חובה לשרת בצבא, והרי אם לא הולכות עוברות על מצוות עשה (ויש מקום להגיד אף מצוות לא תעשה של "לא תעמוד על דם רעך" וכו’) ויוצא מכאן שפסיקה זו של הרבנות גורמת לנשים לעבור עבירה ולא לעשות מצווה! אשמח לתשובת הרב, ואני מתנצל עוד פעם אם יוצא משאלתי אי-כבוד כלפי הרבנות זו לא הייתה כוונתי.

בפירוש הגמרא "אבל במלחמות חובה הכל יוצאין, אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה" (מסכת סוטה, מד:) נחלקו המפרשים. הרש"ש אומר שיש להבחין בין יחידות לוחמות שאליהן רק גברים הולכים, לבין יחידות תומכות לחימה (כגון: רפואה ובישול) שאליהן גם נשים הולכות. לעומתו יש מפרשים את הגמרא כך, יוצא חתן מחדרו כדי להילחם, וממילא כלה יוצאת מחופתה (כי בעלה הלך) ואין הכוונה שהיא יוצאת לעזור. נשים לב כי גם באומות העולם נשים לא משרתות בצבא, שירות כזה לא תואם את טבען של הנשים. הן יכולות לעזור בתחומים חשובים אחרים בצבא, כגון: אפסנאות ורפואה. בעם ישראל ישנו ציווי על קדושת חיי המחנה: "והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר". ספר החינוך אומר שהתורה הזהירה את הלוחמים (וכן גם בחיים האזרחיים), שאין לומר דבר שבקדושה נגד ערווה או במקום לא נקי, לדוגמה. יש לחיות חיי קודש. העניין של קדושת המחנה זו סגולה שבזכותה עמ"י יכול לנצח. חלק מהכח של הצבא נקבע עפ"י קדושת המחנה. כשמערבים בנים ובנות יחד בגיל צעיר בו יש יותר קלות ראש, ובייחוד בצבא, זה עלול לפגוע בקדושת המחנה וממילא בכושר הלחימה של הצבא. לכן התורה אסרה זאת.