לצערי, תשובותיך לא ענו על שאלותי. א )ידעתי שהתורה חוזרת על אותם נושאים כמה פעמים, אך שאלתי הייתה מדוע התורה חוזרת על עניין המועדים גם לפני וגם אחרי פרשיות המשכן והמקדש. ב) אכן גם המצוות של המועדים בפרשת אמור קשורות לבית המקדש, אך בכל זאת הן נוהגות גם בזמן הזה, ואילו המצוות בפרשת פינחס כלל לא נוהגות בימינו.

לשואל שלום, אני תקווה שהשורות הבאות יניחו יותר את דעתך. לשאלת החזרות נדרשו חז"ל בספרי לפרשת ראה, וזו לשונם: בשלושה מקומות מזכיר (הכתוב) פרשת המועדות: (א) בתורת כהנים (ספר ויקרא) מפני סדרן (שם נמצא לוח המועדים העיקרי שבתורה – רד"ץ הופמן). (ב) בחומש הפקודים (ספר במדבר) מפני קרבן (קרבנות מוסף – כלומר את לוח המועדים משלימה תורת הקרבנות במועדים). (ג) במשנה תורה (ספר דברים) מפני הציבור (להורות לכל ישראל). ללמדך ששמע משה סדר מועדים מסיני, ואמרה לישראל, וחזר ושנאה להם בשעת מעשה. אמר משה: הוו זהירים להיות שונים בענין ודורשים בו. הנקודה השניה שציינת היא ההבחנה בין פרשיית המועדות שבפרשת אמור בה נמנו בעיקר מצוות הנוהגות גם בזמן הזה, לעומת פרשיית המועדות שבפרשת פינחס העוסקת במצוות שאינן נוהגות בימינו כלל. על כך כדאי לעיין בדברי רמב"ן (בספר ויקרא כג, ב ובספר במדבר טו, ב). לפי דעתו פרשיית המועדות שבספר במדבר מתרכזת בדיני קרבנות המוסף הקרבים בחגים, מפני שמיקומה הוא אחרי פרשת "לאלה תחלק הארץ" (במדבר כו, נב), ובמדבר לא הקריבו מוספים. על כל פנים מומלץ בחום רב לעיין במאמרו הנזכר של הרב ליב מינצברג, שם הוא עורך מערכה שלמה בה מראה כי לכל ספר מחמשת הספרים ישנו אופי מסויים ממנו נגזרים הנושאים הנדונים בו כמו גם המצוות הפרטיות שבו. על פי זה הוא מבאר את החזרות השונות שבחמשת הספרים ואת תפקידן. רוב ברכות