אבי מגיע מבית חסידי ולא מרשה לי ללכת עם ציצית תכלת כי אומר שזה איננו מנהג אבותיו. להתעקש על זה או לוותר?

אם הבן חושב שזו מצווה, בעצם אביו אומר לו לא לקיים מצווה ואין לשמוע לו. דוגמה אחרת באותו עניין, היא בחור שרוצה לעלות ארצה אך אביו אינו מרשה לו כי הוא חסיד. אין הוא חייב לשמוע לו. חיוב כיבוד אב ואם חל על דברים שנוגעים להורים, ולא על דברים שנוגעים לבן. ואף לגבי דברי מצווה שיש בהם מחלוקות, אם הבן סובר שזו מצווה, וכי האבא יכול להכריע ששיטה אחרת צודקת?! אין חילוק בעניין זה בין בן נשוי לאחד שעדיין לא (נסמך על שולחן אביו).