על פי הרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט: הלכה ט: נפל חלב לתוך קדרה של בשר טועמין את החתיכה שנפל עליה חלב, אם אין בה טעם חלב הכל מותר. הלכה יא: קדרה שבשל בה בשר - לא יבשל בה חלב. ואם בישל - בנותן טעם. על פי הסיפא, האוכל בביתו של אדם שאיננו מייחד כלים לבשר וחלב - קרי: שאינו שומר כשרות, אם בישל המארח (או המסעדה) עבורו בכלים נקיים, ואין שמץ של טעם של בשר בחלב או בירקות - מותר לאכול. מלכתחילה - אין לבשל כמובן חלב בכלי של בשר. אגב, אין כאן דיון לגבי הצורך בהפרדת כלי אכילה (צלחת, סכום) אלא כלי בישול בלבד. מן הסתם אין בדבריי חידוש גדול, אבל משתמע כי האוכל בדיעבד מאכלי חלב או ירקות אשר בושלו בכלים נקיים כלשהם שאינם פולטים טעם - יש לו על מי לסמוך.

ב"ה שלו-ם וברכה, כאשר לא בשלו בכלי נקי 24 שעות, מה שנבלע בתוכו נפגם. לכן, אם בשלו בו אחר כך המאכל לא נאסר. אולם זה רק כאשר המאכל לא היה חריף, כי מאכל חריף מחדש את הטעם הבלוע וזה גורם לאסור את המאכל כאשר הכלי היה טרף. בישול בתוך 24 שעות בכלי טרף אוסר את המאכל כי לא יודעים כמה טעם בלע האוכל מהכלי. בברכה, הרב חגי בר גיורא