שלום כבוד הרב, בבוקר כשאני קמה אני צריכה להגיד "מודה אני" כדי להודות לקב"ה שנתן לי עוד יום לחיות. אבל, אם אני לא מודה על כך? אם לא מפריע לי למות, אז למה אני צריכה להגיד תודה על זה שאני חיה כל בוקר?! יוצא מצב שאני פשוט אומרת את "המודה אני" במהירות ללא כוונה כי אני חייבת ולא כי אני באמת רוצה להגיד תודה. (בשאר התפילה אני רוצה ומנסה להתכוון מפני שזה לא נוגע צפציפית לקימה בבוקר אלא בכללי שאם אני כבר חיה אז שב"ה הכל טוב ושימשיך להיות טוב) אשמח לתשובה,כי זה מאוד מפריע לי... חג שמח ושבת שלום! ו..תודה.

שלום רב, כשאנו מודים לקב"ה זה קשור לאמונה. מכך שהקב"ה נותן לנו עוד יום של חיים כנראה הוא מאמין בנו וחושב שזה לטובתנו מה שהוא מזרם לנו עוד חיים. מתוך מה שאנו מתעוררים וחיים אנו מבינים שכל המחשבות שלנו שאולי אנו לא שווים אינם נכונות. הנה הקב"ה החליט שהחיים שלנו שווים והוא השקיע בנו ונתן לנו עוד יום של חיים על כך כל יום אנו מודים לו. כל טוב