מה הטעם לכלל שאין מערבים שמחה בשמחה? הרי אין זו מצווה מעשית, שאז לא ניתן לעשות שתי פעולות בעת ובעונה אחת, אלא מצווה שברגש-להיות ברגש של שמחה בסוכות או בחתונה, האם אדם לא יכול בו זמנית להיות שמח בעקבות ב’ מאורעות משמחים ומאושרים שעבר ?

שלום, זה לשון התוספות במסכת מועד קטן ח: "לפי שאין מערבין שמחה בשמחה. גזירת הכתוב, וטעם נראה קצת דכמו שאין עושין מצות חבילות דבעינן שיהא לבו פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו הימנה וכן שמחה בשמחה יהיה לבו פנוי בשמחה".