אם איני טועה יש דעה (מובאת בפתחי תשובה) האומרת שעדיף שהרב (בשליחות החתן) יאמר אתם עדי כדי שאם חלילה אחד העדים פסול (ואין אנו יודעים זאת כמובן) אז החתן "טוען" לשדורי שלחתיך ולא לעיוותי" ולכן נוכל להסתמך על אחד האורחים שאולי כן התכוון להיות עד. בעוד שאם החתן אמר זאת אז אין מקום לסברא זו. מהי דעת הרב בענין ? תודה.

אם כוונתך לפתחי תשובה באבן העזר סימן מב סק י"א, אזי נראה לענ"ד קצת אחרת. יסוד הדברים בתשובת חת"ס סימן ק' על רב שסידר את הקידושין, הוא עצמו היה עד אחד וצירף אליו עוד שמש אחד להעיד. לאחר זמן מה התגלה שהשמש היה קרוב של הכלה, על זה חידש החת"ס שיש דין עדות של "אנן סהדי" שכאשר החתונה הייתה בפרהסיה וציבור רב עמד שם ונהגו ככל מנהגי החתונה כדת משה וישראל, אזי יש עדות של "העולם" שהחתן והכלה התחתנו כדמו"י. ובדין זה של אנן סהדי אין את כל הדינים של פסולי עדות וממילא הקידושין היו תקפים. אלא שאז התלבט החת"ס בדבריו שהרי הרב העורך חופה הוא זה שזימן אליו את השמש (קרוב המשפחה) לעד , ואם כן יש חשש שהוא פסל את כל השאר ולא יהיה עדות של "אנן סהדי" , על זה ענה , שאין ביכולת אף אחד לפסול את העדים, כאשר רצון החתן והכלה לערוך קידושין כדת משה וישראל ומן הסתם הם התכוונו שהעדים יהיו רק עדים כשרים ופסול מן הסתם את שאר כל מי שהוא עד פסול, ואפילו הרב, מסדר הקידושין , לא יכול לפגום בדבר, וכאן - נראה לענ"ד שאם החתן ייחד בטעות עדים פסולים, אנן סהדי שמן הסתם הוא טעה ולא רצה בעדים אלו אלא בעדים כשרים שיגרמו למעשה הקידושין שלו לקבל תוקף הלכתי אמיתי, וברור לנו שהחתן והכלה לא התכוונו לייחד עדים פסולים כאלו. אמנם למעשה צריך לזכור שגם החת"ס הצריך לכתחילה לעשות קידושין, בצנעא , לפני עדים כשרים (מהיות טוב..) לפי הדברים הנ"ל - לא נראה לענ"ד עדיפות לאמירת "אתם עדי" של הרב על פני החתן והכלה.