האם עפ"י ההלכה אשה יכולה לסדר קידושין? ובדיעבד האם הנישואין פסולים? אודה על מקורות לתשובה

שלום וברכה, ישנן כמה בעיות שאשה תסדר קידושין: א. ברכות האירוסין: נהוג שמסדר הקידושין מברך את ברכת האירוסין (עי' נישואין כהלכתם י כג). אשה לא יכולה לברך ברכת האירוסין (שם י כב בשם שובע שמחות). ב. צניעות: אין הדבר מתאים לצניעות האשה לעמוד מול הקהל ולערוך קידושין, וכמו שאין לאשה לדבר בבית כנסת לפני הגברים ולדבר (עי' אגרות משה או"ח ח"ד לו, שבט הלוי ח"ג יד, משנה הלכות ח"ה ריח, וראה מה שכתב' כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/149148). ג. בקיאות בדיני גיטין וקידושין: כתוב בגמרא (קידושין ו.): "כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהיה לו עסק עמהן". וביאר השבות יעקב (ח"ג סי' קכא) שאין כוונת הגמרא רק שמי שלא בקי בקידושין אין לו להורות בהלכות קידושין, אלא בכלל כוונת הגמרא גם שלא יסדר אדם קידושין וגיטין לכתחילה אם לא שהוא מומחה לרבים שיודע בטיב גיטין וקדושין, ולכן כתוב בגמרא הלשון "שלא יהיה לו עסק" - לשון עסק משמע כל התעסקות בענין קדושין וגיטין כולל עריכת הקידושין ולא רק להורות בהם הלכה. הפתחי תשובה (מט ב) הביא דבריו והוסיף: "ובודאי לא בחנם הורגלו דורות הללו שאין מסדרין קדושין בלתי התרת הרב כי יש לחוש להרבה מכשולים שיבא לקדש ח"ו איסור ערוה או שני' כאשר קרה בזמנינו כו' ושם בתשו' הגאון בעל כנ"י כתב שדבר זה הוא תקנה מרבני צרפת שהיו בימי ר"ת שגזרו ואמרו שלא יסדר שום אדם קדושין כ"א מי שנבחר לרב או מ"צ בקהילתו ומי שיעבור על אלה כו' ע"ש". אשה אינה מצווה ללמוד תורה, ונדיר הדבר שאשה תהיה בקיאה בכל ההלכות. אמנם יתכן שיש נשים היודעות את ההלכות. ד. שינוי מנהג שלא על דעת גדולי ישראל: ברור שגדולי ישראל לא מסכימים שנשים יסדרו חופה וקידושין (חוץ מהטעמים שכתבתי, גדולי ישראל עמדו על המניע הקיים בשינויים כאלה, שלא אחת נובעים מתרעומת על התורה, עי' אגרות משה ח"ד מט). לפי ההלכה עלינו לשמוע לדברי חכמים שבכל דור, וכמו שביאר המנחת אשר (דברים, מ, ד): "נראה פשוט דבודאי מודים כל רבותינו הראשונים דיש מצוה מה"ת לשמוע בדברי כל חכמי התורה ובכל דברי החכמים ולא רק במה שיתקנו בי"ד הגדול לסייג ולמשמרת, ולא נחלקו הראשונים אלא בדין העשה והלא תעשה בלבד אבל רצונו ית"ש שהוא מה"ת מחייבת הליכה לאור חכמי התורה בכל מקום ובכל זמן". בדיעבד - הקידושין חלים. אמנם ראה דיון בחשוקי חמד כתובות (ג. ענין ג) בעניין מקרה שאדם שלא היה בקי בדיני קידושין סידר קידושין, וכתב החשוקי חמד שהקידושין חלים בדיעבד, וכתב שדברי השואל ומשיב שהקידושין לא חלים בדיעבד אולי נאמרו כשעשו תקנה לפסול הקידושין, ע"ש בחשוקי חמד. לא ידוע לי על תקנה מפורשת של גדולי הדור לפסול קידושין שערכה אשה.