שלום לכם, ותודה קטנה על כל המפעל האדיר... א. מובא במדרש רבה, פה ט, על הפסוק: חותמך ופתילך ומטך אשר בידך (בראשית לח, יח) ופתילך: אלו סנהדרין, שמתעטפים בטליתותיהם. יש מקור הלכתי לזה? ב. מובא בילקוט שמעוני על הפסוק: ותכחש שרה לאמר: לא צחקתי (שם יח, י) מכאן לומדים שהנשים פסולות לעדות. האם זה עונש לשרה ולכל הנשים אחריה או שפשוט זה ’המחיר’ של שרה שכיחשה מתוך פחד והקב"ה לא רצה לבזות את הנשים?

לשואל שלום, שאלה א' - כך נפסק ברמב"ם (הלכות סנהדרין ב, ה): "כל בית דין של ישראל שהוא הגון, שכינה עימהן; לפיכך צריכין הדיינין לישב באימה ויראה, ועטיפה וכובד ראש". לפי הלכה ח שם מובן ש"עטיפה" פירושה עטיפה בטלית. שאלה ב' - לפי החזקוני (בראשית יח, י) הנשים פסולות לעדות "לפי שמכחשות מפני היראה". כלומר אין מדובר בעונש או ב"מחיר", אלא בהלכה הנובעת מהטבע הנשי. ומקור הדין בספרי (שופטים קצ), שם מובאת גזירה שווה: "יכול אף אשה תהא כשירה לעדות? נאמר כאן 'שני' ונאמר להלן (דברים יט, טו) 'שני', מה 'שני' האמור כאן - אנשים ולא נשים, אף 'שני' האמור להלן - אנשים ולא נשים". בברכה נאמנה