בקשוני לשאול את הרב דוד חי הכהן. בעל התניא כותב, שכאשר אדם עושה עבירה זה כאלו הוא מכניס את המלך [הניצוץ האלוקי] בתוך פח האשפה. אך בעל הסולם [מובא בספר "שמעתי יראתך"] כותב הסבר מכיוון אחר לגמרי, שכאשר אדם עובר עבירה אז הקב"ה זרק את האדם לפח האשפה! מה עומק הבדלי השיטות שיש כאן?

בעל התניא מתייחס יותר לגדלות האדם, שגם בתוך האשפה עדיין ניצוץ הקודש בתוכו. אמנם בעל הסולם מתייחס לערכו המוסרי של האדם, שבחטאו יורד לשפל גדול.