שלום. מקרה: אב המתעלל בבנו, מכה אותו, משפיל אותו, מתייחס בגסות כלפיו, לא מכיר בו וכיו"ב. אם תרצו, "אב סורר ומורה". האם והיכן במקורות כתוב משהו על ענין זה? האם חייב גם אז הבן להמשיך ולכבד את אביו? אני לא שואל אודות הגדר של כיבוד הורים אלא גם על המקור ההלכתי, ספרותי: גמרא, ספר מורה הלכה כזה או אחר שמגדיר את הסטטוסים לאור ההתנהגות הזו שתיארתי - תודה רבה!

שלום רב, יש גמ' בקידושין, בנוגע לרב אסי שאימו היתה מבקשת ממנו בקשות שלא יכל לעשות לה והוא עזב אותה והלך לארץ ישראל, שם הריא"ז מדבר על חיוב ופטור כיבוד הורים שנטרפה דעתם. בשולחן ערוך ס' רמ סע' יח הובאה מחלוקת בנוגע לאב רשע האם יש מצווה לכבדו. אולם במקום שהבן נפגע מההורים, שם הפוסקים דימו זאת למה שראינו שאין מצוות כיבוד אב משל בן, כלומר, הבן לא צריך להפסיד ממון בשביל קיום המצווה, וכך אין חיוב לבן להיפגע בגוף ובנפש בשביל מצוות כיבוד אב. וע' שם בערוך השולחן ס' ר"מ סע' לט שכתב, שגם לרמב"ם, שכתב שיש מצוות כיבוד לאב, זה רק ברשע לתאבון אבל אם אביו עושה עבירות באופן קבוע וברשעות גם לרמב"ם אין חייב לכבדו. כל טוב