לרב נבנצאל שליט"א שלום. שער-הציון בסימן ריח, ס"ק כו כותב בהחלטיות, שכדי לברך את ברכת "שעשה לי נס במקום הזה" צריך שההצלה תהיה בדרך לא טבעית. אך אם הסכנה היתה כלא מנהגו של עולם וההצלה היתה רגילה, על זה לא מברכים. וכותב שזה לא כחיי אדם. אך המ"ב ס"ק לב כותב בפשטות: אם נפל עליו אבן או שעבר עליו עגלה טעונה, שבדרך הטבע היה צריך למות והוא בכל זאת ניצול, יברך. וכותב שכ"כ החיי אדם. יש כאן סתירה בדברי המ"ב? כמובן שזה נפק"מ לניצולי תאונות דרכים שבטוח היו צריכים לההרג וניצלו וההצלה לא היתה שלא כדרך הטבע. מה דעת הרב?

שלום רב, במקרים אלו יש לברך ברכת "הגומל", אך לא לברך ברכת "שעשה לי נס". בשורות טובות