בני למד בישיבה שנתיים וחצי לפני גיוסו. בשמחת תורה היה הכח הראשון להגיע לזירות הקרב ונחשף שם למראות זוועה שחוללו בנפשו סערה גדולה וטלטלה גדולה. לאחר מכן לחם בחוד פלוגה בקרבות גבורה במרכז וצפון רצועת עזה. לאורך שבועות לא היה יכול ליצור קשר. שבוע שעבר יצא מהקרבות והגיע שלם ובריא לביתנו. לצערי הטלטלה שעבר ניכרת בו וכרגע אמר לי שאינו מסוגל לברך הגומל ולברך בכלל. הכרת הטוב היא בעיניי החשובה שבמידות וברצוני גם להכיר בטוב וגם, מתוך אהבה גדולה לבני והבנה שנשמתו כואבת מאד, ברצוני לברך בשמו הגומל. לדבר בשמו, שכן בטוחני שהוא יכיר בטוב כשיחזור לעצמו ואינני רוצה שתהא עליו הקפדה עד אז. האם אני יכולה?.

שלום. ברכת הגומל אין לה מיגבלה של זמן. גם אחרי שנה אפשר לברך. רק בן יכול לברך על אביו או אימו, וכן בעל על אשתו. אחר לא יכול. בשורות טובות!