שלום כבוד הרב! שאלה א: הרמח"ל כתב: "כללו של דבר, צריך האדם להיות מתבונן בשכלו תמיד בכל זמן ובזמן קבוע לו בהתבודדו, מה הוא הדרך האמיתי לפי חק התורה שהאדם צריך לילך בו. ואחר כך יבוא להתבונן על מעשיו אם הם על הדרך הזה אם לא" וכו’. ובדרך קניית הזהירות כתב להתבונן על חומר העבודה, הערות לשלמי הדעת פחותים מהם ולכל ההמון כולו. נמצא מכאן שתי התבוננויות. שאלתי היא: האם יש הבדל בין ההתבוננויות? וא"כ מתי זמן כל התבוננות? שאלה ב: מהו ההבדל בין הזהיר לנקי? (לא הבנתי בבהירות מספיקה מה שכתה הרמח"ל) תודה רבה!

שלום רב, ההתבוננות הראשונה היא להבין שכל אחד צריך ליצור לעצמו תוכנית עבודה. מעבר ליצירת התוכנית לעבודה על עצמנו יש לתכנן כיצד התוכנית העיקרית מיושמת בחיים עצמם. ההתבוננות שמדבר עליה הרמח"ל בדרך קניית הזהירות מדבר על המחשבות שיכולות להניע את האדם לרצות לקנות את הזהירות. מה עושה את המוטיבציה לקניית מידת הזהירות. כאן הרמח"ל מדבר על מוטיבציה שמונעת על ידי הרצון לשלמות ולגודל. הדרך השניה היא המוטיבציה למימוש עצמי, והדרך השלשית הבנת המשמעות לטוב ולרע של מידת הזהירות. יש הבדל בין הזהיר לנקי. ההבדל הבולט הינו הבדל כמותי. הנקי לא נזהר רק מהדברים שהאקלים החברתי מעודד להקפיד אלא נקי גם מכל הדברים שדורשים עמדה עצמאית ורצון אישי להקפיד עליהם ולא להורות היתר בדבר. במידת הזהירות אדם חיי חיי רשות ומקבל על עצמו שלא לעשות דבר שלא על פי התורה. בנקיות אדם רואה בהלכה הזדמנות להקפיד על ההלכות. במידת הנקיות לא רק מקיימים הלכה אלא מזדהים עם רוח ההלכה. במידת הזהירות אנו עסוקים בעיקר ב"כובש". במידת הנקיות אנו כבר בונים את קומת ה"ישר". כל טוב