כבוד הרב קשה לי מאוד אני מתייסרת לראות ולשמוע על משפחות שאין להם כסף לאוכל לשבת או לחג, כאשר לי ולמשפחתי יש כל כך שפע תודה לאל. איך אוכל להשאיר את המצב כך? אני יודעת שמצוות המעשר/הצדקה היא עליו אבל אני גם יודעת שחס וחלילה הכסף יכול לצאת בדרכים לא טובות כגון מחלות/תרופות/טיפולים לא עלינו ועדיף שהכסף יצא כצדקה ויוסיף ברכה לאלו שחסר להם באמת. ה’ שולח שפע כדי שנוכל להעביר אותו הלאה איך אני אסביר לו את כל זה בשפה שגברים מבינים? הרי זה כל כך רוחני והוא כל כך לא. לפעמים אני אומרת שהייסורים האלו שאני כל כך רוצה לתרום ובעלי כל כך לא מסכים, הייסורים האלו די בהם שהם מכפרים לי על העוונות. אבל באמת יש ילדים שאין להם אוכל בבית. מה יכול להרגיע את נפשי?

אם את עובדת, תפרישי את מעשר מרווחייך.