באגרות משה כתוב שאין יוהרא בהנחת תפילין במנחה (בצום) במקום שלא נוהגים כך אם נוהג כך במקומו. האם פוסקים כך להלכה? מה הסיבה לדין זה?

ישנן שיטות שביום צום צריך להניח תפילין ולכן אדם שמניח תפילין בצום לא מוחזק ביוהרה משום שהוא פשוט הולך לפי השיטה שנוהגת כך, אך אדם שמניח של רבינו תם במקום שלא נהוג להניחם, אינו נוהג כראוי משום שהמחבר כותב במפורש שאין להניח תפילין דרבינו תם אלא אם כן האדם שמניחם מוחזק בחסידות (מתנהג בחסידות גם בדברים אחרים) או שהרבה מהציבור גם מניח תפילין דרבינו תם.