כהמשך לתשובה שהתפרסמה באתר: הרב זצ"ל, במקומות רבים מדבר על הצורך לאהוב את כל הבריות, גם גויים. נקודה זאת לא הועלתה בתשובה במפורש. מדוע? אני באמת מנסה להבין את הנושא, כאדם שעד היום חש שנאה גדולה כלפי ערבים בפרט וגויים בכלל, ריחוק וסלידה, ומנסה להבין מהו המקום הנפשי הנכון שהתורה מכוונת אותנו. תודה רבה

שלום רב, הבסיס בדברי הרב הינו בסיס של מציאת הטוב בכל ההויה כולה. ודאי שיש להסתכל על כל בריה של הקב"ה כבריה שיש בה טוב. בפועל עד כמה ליצור קשר עם גויים או לאהוב מרחוק כאן הדברים שונים. עיקר ההשקעה שלנו היא כלפי פנים. עיקר ההשקעה שלנו היא ליצור קשר שיחשוף את סגולת ישראל המיוחדת. משימה זו היא כל כך ענקית כך שלא נשאר לנו פנאי להשקיע באהבת גויים מקרוב. אולם אם מזדמן מפגש אקראי עם גויים המאור פנים היהודי הבסיסי מתגלה. רק בנוגע לחלקים השללים שיש בגוי אנו לא מאירי פנים. כל טוב