אחד המתפללים בקהילתנו (קהילה קטנה), מעוניין לעבור לפני התיבה בשבת שקודם היארצייט של הוריו, בתפילות ערבית ומוסף. קולו לא נעים, ואינו יודע לבצע את נעימת התפילה, כך שתפילתו אינה עריבה לאוזן כלל. למרות בקשתו האישית של הגבאי אליו להימנע מלגשת, הוא מתעקש להתפלל בחשבו שזהו ענין חשוב. השאלה היא האם למונעו בכל זאת, הגם שכפי הנראה הוא ייפגע מכך (ואולי אף יעזוב את הקהילה), או שמא לתת לו להתפלל, למורת רוחם של הקהל. לא ערכנו סקר אצל כל החברים לחוות דעתם, אבל מהתרשמות כללית נראה שהקהל בכללותו אינו מרוצה מתפילתו ורק מפני כבודו אין אומרים לו זאת בפירוש (מאחורי גבו נשמעים לעתים טרוניות וגיחוכים). הפנינו את השאלה לכבוד הרב על פי דעת רב בית הכנסת, אשר גם הוא מתלבט בענין. השאלה נוגעת למעשה בקרוב. על כן נודה מאד לרב על תשובה בהקדם בכבוד רב
תשובה: שלום רב,
אם ציבור המתפללים אינם מרוצים מתפילתו, אין לו להתפלל כשליח ציבור.
גירסת הדפסה
שלח לחבר