שלום, בתשובתך כתבת שאלה (רטורית כנראה),האם ניתן לסמוך על כל אחד שייזהר בכל אלו(יציאה מחוץ לתחום,הימנעות הדלקת אור, צלצול ותיקון).רציתי לשאול שני דברים: 1)אם אני גר ביישוב שכולו מוקף גדר ופעמון ואור על האופניים הם לא דבר נפוץ בכלל,הייתי אומר שכן,אפשר לסמוך שכל הנוסעים יקפידו על הדברים הנ"ל ולמה לא להתיר להם לנסוע על אופניים? בייחוד כשהישוב הוא דתי בהגדרתו ואם יגידו לאנשים על מה להקפיד הם יקפידו ברובם. הרי אפשר לומר על הרבה דברים שאולי לא יקפידו ולכן בוא נימנע בכלל. למשל בצה"ל היו זמנים שבהם החיילים היו אוכלים שניצלים קרים בשבת בבוקר כי פחדו שבמטבח לא יקפידו על ההלכות ויניחו עוד דברים על הפלטה. איפה זה יעצור אם נמנעים מדברים רק שמא לא יקפידו על ההלכות? 2)גם במידה ולא תתיר לכולם לנסוע באופניים,אם אדם יודע שהוא עצמו כן יקפיד על הכללים,גם עליו יש לאסור נסיעה באופניים? תודה רבה וחג שבועות שמח!

אומנם מבחינה הלכתית הדבר לא אסור אם נזהרים לא לעבור איסורים, אך מנהג כלל ישראל להימנע מזאת. גם גדולי פוסקי בבל לא התירו זאת למעשה.