האם נכון שמכיוון שהרמב"ם (מאכלות אסורות, טז, כו) פסק, ששרף פגי פירות מהוי ערלה, אך שרף שלא יוצא מפרי לא חייב בערלה. אז לכן עלים שלא נאכלים [ולכן לא מקרי פרי] ורק נותנים טעם במים חמים [אך העלים לא נאכלים כלל] פטורים מערלה, וה"ה לכל עלי תה, וזה דין פשוט אליבא דהרמב"ם? אך למעשרות זה חייב, כי נפסק בשו"ע (או"ח, רה), שכל מה שזה דרכו מברכים עץ או אדמה, וכל סוגי התה כך דרכם. מה דעת הרב?

בס"ד שלום וברכת ד' הגר"מ אליהו זצ"ל נקט שכל דבר שמגדלים אותו לצורך הדבר, אפילו עלי תה, יש להם חיוב תרו"מ. דבריו פורסמו בספר התורה והארץ. למרות שיש אחרונים שחולקים וסוברים שאפשר להקל, על כן כדאי להפריש בלא ברכה. שבוע טוב ברכת התורה והארץ הרביהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ כפר דרום אשקלון