שלום מה דינם של אוכלים שהונחו תחת רגלו של אדם בשנת הלילה, ועיקר הגוף לא היה עליהם? בתודה מראש

לכתחילה עדיף שלא לעשות כך, אבל לאחר מעשה מותר לאכול אותם. הרחבה: במקורות חז"ל הוזכר שיש רוח רעה באוכל שתחת המיטה (פסחים קיב,א), ובירושלמי (תרומות פ"ח ה"ג): "אמר רבי אמי: צריכין למיחוש למה דברייתא חששין אסור, דלא למיתן בר נש פריטין גו פומא ותבשילא תותי ערסא" [תרגום: צריכים לחשוש למה שהבריות חוששים, שלא לתת אדם מטבעות בפיו ותבשיל תחת המיטה]. קיימים שני כיוונים במפרשים להסביר זאת: א. דעת הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת נפש יב, ה) שהחשש הוא מדבר מזיק שעלול להיכנס למאכל, ובלשונו: "לא יתן התבשיל תחת המטה אף על פי שהוא עוסק בסעודה, שמא יפול בו דבר המזיק והוא אינו רואהו". לפי דבריו מדובר דווקא בתבשיל, שיתכן שיפול לתוכו לכלוך או דבר מה מזיק ולא נבחין בו, ודווקא במאכל שאיננו מכוסה. וזאת כדרכו של הרמב"ם שלא להזכיר ענייני 'רוח רעה' (מעשה רוקח, על הרמב"ם שם). מסתבר גם שהחשש היה בבתים של פעם, שלא היו מרוצפים בדרך כלל, ושרצים וכדומה היו עלולים להיכנס לתבשיל, ובבתים המרוצפים שלנו בדרך כלל אין חשש. לפי שיטה זו, אין כל הבדל בין אם האדם ישן על המיטה או לא, וההימצאות תחת המיטה היא הבעיה, כך שאין מקום לשאלה מה הדין כשמדובר רק על חלק מגופו. ב. לפי פשט הגמרא בפסחים הנ"ל החשש הוא מ'רוח רעה', ונאמר שם במפורש שהחשש נאמר אפילו בכלי מכוסה. עניין זה של 'רוח רעה' אינו מובן לנו כל צרכו, ומכל מקום, יש להקפיד על דבר שהובא להלכה ברוב הפוסקים ונהוג בישראל להיזהר בו. לפי שיטה זו הסביר ב'תורת חיים' (שבועות טו,ב) שהדבר קשור ל'רוח רעה' השורה על האדם בזמן השינה (המצריכה נטילת ידים בשחרית), "לפי שהשינה אחד מששים במיתה היא... וכשהוא מאהיל בשעת שינה על האוכלין הריהן כאלו היו באהל המת ושריא עליהן ההוא רוח מסאבא". ובדרכי תשובה (יו"ד סי' קטז ס"ק לח) הביא דעות שונות בעניין זה לגבי מיטה שלא ישנו עליה. לפי הסברו של בעל תורת חיים, המדמה לטומאת מת, נראה שגם חלק מגוף האדם מספיק לגרום לאותה בעיה (אם כי ברור שהדימוי אינו מלא, שהרי טומאת מת מתפשטת גם מעל המת וגם בכל מה שתחת אותה קורת גג). וכך כתב בפירוש ר' יצחק אלחנן מקובנה (עין יצחק ח"א או"ח סי' כד אות ט), שמה שתחת מראשותיו דינו כתחת המיטה (והוכיח מזה שאוכל חי אינו נאסר בדיעבד, מכמה מקורות בחז"ל על הנחת קמח ומים תחת מראשותיו). הסבר אחר לרוח רעה כתב ב'יפה ללב' (מובא בדרכי תשובה שם ס"ק לז), שהגורם הוא מגע האוכל בקרקע, וכתב שזה דווקא בעפר ולא במקום מרוצף. למעשה, מסתבר שלכתחילה יש להימנע מלישון כשחלק מהגוף מעל אוכל, אבל בדיעבד אין לאסור בימינו בכל אופן שהוא (עיינו פתחי תשובה יו"ד סי' קטז ס"ק ד-ה, ובימינו נתחזקה הדעה המקילה, כנ"ל, וכן כתב בשו"ת ציץ אליעזר חי"ז סי' לה ושבט הלוי ח"ו סי' קיא אות ה,ה ויביע אומר ח"י יו"ד סי' יא).