בס"ד שלום לכבוד הרב, השתחוות בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים בבית הכנסת בו אני מתפללת לא נהוג להשתחוות כפי המתבקש בראש השנה ובפרט בסדר העבודה ביום הכיפורים, בנוסף אין מקום נגיש להשתחוות (הסטנדר לפני). דרך השתחוות שנהגתי עד היום והיות והסטנדר מולי כריעה עם הברכיים כמעט עד לרצפה והורדת הראש,הזדקפות "במשתחוום" והשתחוות מעבר לסטנדר והזדקפות חזרה. האם זה אפשרי מבחינה הלכתית ? ואם אפשר הייתי רוצה הסבר על צורת הכריעה באופן נכון הן בתפילות הנ"ל והן בתפילות שמונה עשרה לפי נוהג אשכנז/ספרד .שנה טובה וחתימה טובה

לשואלת, שלום! בכל הנוגע להתנהגות בבית הכנסת, בוודאי בדבר שיש בו פרהסיא, הדבר הנכון הוא לשאול את רב בית הכנסת: מדוע לא נוהגים אצלכם להשתחוות, ומה הוא ממליץ לך? אם אין רב בית כנסת, ואת משערת שהנוהג איננו "מנהג" מושרש אלא חוסר ידיעה או חוסר רצון, מן הראוי שתקפידי על השתחויה כראוי. זוהי הזדמנות של פעם בשנה להשתחוות לפני ה' באופן שמבטא התבטלות מלאה לאבינו מלכנו, ואין יום כיום הכיפורים בו ראוי לקיים "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". העיקר הוא "והשבות אל לבבך", בלבנו פנימה, אבל מעשה ההשתחויה מראה נכונות אמיתית להמליך עלינו את רבונו של עולם ולהכיר בכך שאין עוד מלבדו ואנו תלויים בו. במיוחד הדבר חשוב בעידן המודרני, בו התרבות המערבית מחנכת לגאווה ריקה (מאידך האיסלם מחנך להתבטלות שמוחקת לגמרי את האישיות, ולא זו דרך התורה, כדלהלן). השתדלי, אפוא, למצוא פינה נוחה בבית הכנסת שתאפשר השתחויה כאשר הברכים נוגעות ברצפה והפנים מגיעות עד קרוב לרצפה (כאשר יש מחצלת או חציצה אחרת בין הפנים לבין רצפת האבן). לגבי השתחווית הנשים בימים נוראים, יש בזה מנהגים שונים בין המקומות. לעניות דעתי במקום שבו אין הנחיה סותרת של הרב ראוי שגם נשים תשתחווינה ואין בכך שום חוסר צניעות. כך נאמר על אלקנה וחנה בשילה (שמואל א פרק א יט): "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי ה' וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתָם הָרָמָתָה" (בתנ"ך מוזכרת גם השתחווית נשים בפני גברים חשובים: נשות יעקב בפני עשו, אביגיל ובת שבע בפני דוד, רות בפני בועז, ועוד, ובימינו זה יכול אכן להיחשב כחוסר צניעות, אבל בעזרת נשים - אין שום סיבה שלא). בתפילות של יום יום, סדר ההשתחויה הוא כזה: בפתיחה ובחתימה של ברכת "אבות" וכן בחתימה של ברכת "מודים" יש לכופף מעט את הברכים במילה "ברוך", אחר כך לכופף את הגב והראש יחד במילה "אתה" (כפיפה עד שחשים שכל החוליות בעמוד השדרה בולטות; ירידה בזוית של 30-40 מעלות בערך בין הזקיפה לבין הכריעה), ולשוב ולהזדקף במילה "ה'" (תחילה הגבהה קלה של הראש ואחר כך כלל הגוף). חז"ל לומדים זאת מהפסוק: "ה' זוקף כפופים", והדבר מתקשר לרעיון לעיל: הקב"ה לא רוצה חלילה שנמחק את אישיותנו, אלא ההשתחויה מצמיחה וזוקפת אותה. בפתיחה של ברכת "מודים", בה אין המילים "ברוך אתה ה'", ההשתחויה היא בהתכופפות בבת אחת. מקורות להשתחויה בכל יום: שולחן ערוך אורח חיים סימן קיג ומשנה ברורה ס"ק יב.